המאבק להעלאת עצמותיו של רבי נחמן לארץ ישראל
סיפורו של רבי נחמן
ציטוטים של רבינו ורבנים נוספים
אודות העמותה "רבינו בארצנו"
החשיבות להעלאת עצמות רבי נחמן לארץ ישראל
הצטרפו אלינו למאבק
המאבק להעלאת עצמותיו של רבי נחמן לארץ ישראל
כשהוא בן 13, הוא מתחתן עם סאסיע בתו של רבי אפרים הנגיד מן העיר אוסיאטין – שם גם מתיישב הזוג הצעיר.
רבי נחמן לעזוב את משפחתו ולמרות הסכנות לעלות לארץ ישראל, כאן הוא שוהה מספר חודשים ואז שב לאוקראינה אל משפחתו.
כבר בשבת הראשונה קובע הרב הצעיר כי החסידות שלו תיקרא על שם עיירה זו שם מת וקבור עד עצם היום הזה. החסידים נהגו להגיע גם לאחר פטירתו לקברו באומן מדי ראש השנה.
נולד בשנת 1772 בעיירה מז'יבוז שבפלך פודוליה להוריו - הרב שמחה ופייגה, נכדתו של מייסד החסידות, הבעש"ט. הוא נקרא על שם סבו מצד אביו – נחמן.
כשהגיע הרבי לגיל 18 נפטר חמו והוא עוזב את ביתו לעיירה הסמוכה, מדוודיבקע. בה מתחילים אנשים להתקרב לרב הצעיר והכריזמטי.
אחרי מספר שנים של מסעות, מחלוקות ורדיפות מגיע רבי נחמן ב-1802 לעיירה קטנה בשם ברסלב. שהפכה מוקד התקהלות לחסידיו בראש השנה, שבת חנוכה וחג השבועות.
מספר העולים לקברו גדל מאוד לאחר נפילת ברית המועצות והקלת הגישה למקום, ובשנים האחרונות מספר העולים מדי ראש השנה מגיע ללמעלה מ-60 אלף איש. למקום מגיעים גם יהודים שאינם חסידי ברסלב, ולעיתים אף שאינם דתיים. עם הסכנה הגוברת בביקור במקום בעקבות המלחמה באוקראינה הוקמה העמותה “רבינו בארצנו” ששואפת להעלות לארץ את עצמותיו.
נולד בשנת 1772 בעיירה מז'יבוז שבפלך פודוליה להוריו - הרב שמחה ופייגה, נכדתו של מייסד החסידות, הבעש"ט. הוא נקרא על שם סבו מצד אביו – נחמן.
כשהוא בן 13, הוא מתחתן עם סאסיע בתו של רבי אפרים הנגיד מן העיר אוסיאטין – שם גם מתיישב הזוג הצעיר.
כשהגיע הרבי לגיל 18 נפטר חמו והוא עוזב את ביתו לעיירה הסמוכה, מדוודיבקע. בה מתחילים אנשים להתקרב לרב הצעיר והכריזמטי.
רבי נחמן לעזוב את משפחתו ולמרות הסכנות לעלות לארץ ישראל, כאן הוא שוהה מספר חודשים ואז שב לאוקראינה אל משפחתו.
אחרי מספר שנים של מסעות, מחלוקות ורדיפות מגיע רבי נחמן ב-1802 לעיירה קטנה בשם ברסלב. שהפכה מוקד התקהלות לחסידיו בראש השנה, שבת חנוכה וחג השבועות.
כבר בשבת הראשונה קובע הרב הצעיר כי החסידות שלו תיקרא על שם עיירה זו שם מת וקבור עד עצם היום הזה. החסידים נהגו להגיע גם לאחר פטירתו לקברו באומן מדי ראש השנה.
מספר העולים לקברו גדל מאוד לאחר נפילת ברית המועצות והקלת הגישה למקום, ובשנים האחרונות מספר העולים מדי ראש השנה מגיע ללמעלה מ-60 אלף איש. למקום מגיעים גם יהודים שאינם חסידי ברסלב, ולעיתים אף שאינם דתיים. עם הסכנה הגוברת בביקור במקום בעקבות המלחמה באוקראינה הוקמה העמותה “רבינו בארצנו” ששואפת להעלות לארץ את עצמותיו.
עמותת "רבינו בארצנו" הינה ממשיכת דרכו של רבי ישראל דב אודסר זצ"ל, אשר פעל ללא לאות להעלאת עצמותיו של הרבי נחמן לארץ. פעילותו של רבי אודסר יחד עם ממשלת ישראל קידמה רבות את החזון וקירבה אותו למציאות. העמותה פועלת למימוש רצונו של הרבי נחמן להעלאת עצמותיו לארץ ישראל ומייצגת רצון אמיתי של מאמינים רבים לקיים את בקשתו של הרבי ולהטמין את עצמותיו בארץ הקודש.
עמותת "רבינו בארצנו" הינה ממשיכת דרכו של רבי ישראל דב אודסר זצ"ל, אשר פעל ללא לאות להעלאת עצמותיו של הרבי נחמן לארץ. פעילותו של רבי אודסר יחד עם ממשלת ישראל קידמה רבות את החזון וקירבה אותו למציאות. העמותה פועלת למימוש רצונו של הרבי נחמן להעלאת עצמותיו לארץ ישראל ומייצגת רצון אמיתי של מאמינים רבים לקיים את בקשתו של הרבי ולהטמין את עצמותיו בארץ הקודש.
- עוגן כלכלי לתיירות: לאומן הרחוקה מגיעים מדי שנה כ 250,000 מאמינים רובם מישראל, אך לא רק. העתקת הקבר לישראל תאפשר למאות אלפי מאמינים נוספים לפקוד את הקבר ולעוד מאות אלפי תיירים יהודים מאירופה וארצות הברית, אשר אינם מגיעים לאומן בשל המלחמה באוקראינה, התגברות האנטישמיות. יהודים רבים לא ייסעו לאומן במיוחד, אך הימצאות הקבר בארץ ישראל תעודד אותם להגיע עם משפחותיהם לישראל.
- עוגן כלכלי לפיתוח הדרום: מדינת ישראל תצטרך להשקיע משאבים רבים בשיקום עוטף עזה וערי הדרום, שניזוקו קשה במלחמת חרבות ברזל. יצירת עוגן כלכלי משמעותי בדמות קברו של הרבי נחמן, תאפשר פיתוח כלכלי מואץ. עשרות אלפים יפקדו את המקום מדי שבוע וייצרו מקור הכנסה משמעותי לרשויות המקומיות ולעסקים באיזור.
- הסיכון הביטחוני: למרבה הצער הטיסה לאומן הפכה בשנים האחרונות למסוכנת בעקבות המלחמה בין רוסיה לאוקראינה. מה עוד שריכוז גדול של יהודים במדינה זרה מעצים עוד יותר את הסיכון לביטחונם ושלומם של המאמינים. העברת הקבר לישראל תפתור בעיה זו.
- התגברות האנטישמיות: לצד הסיכון הביטחוני אנו עדים בשנים האחרונות לעליה בגילויי אנטישמיות באירופה ובעולם כולו. גילויי אנטישמיות מתרחשים באומן על בסיס קבוע. מלחמת חרבות ברזל כמו כל אירוע מלחמתי בישראל, מעורר גל גדול של אנטישמיות ומגביר את הסיכון לשלום המאמינים. חובתה של מדינת ישראל לאפשר למאמינים חופש פולחן נקי מדאגות.
- החסם הכלכלי: לצד השיקולים הכלכליים לאומיים והביטחוניים, מילוי מצוות העלייה לקבר באומן כרוכה בהוצאה כספית ניכרת, שלא כל אדם יכול לעמוד בה, בטח ובטח משפחות. בשל כך אופי העלייה לאומן הינו של מאמינים בודדים (לבד או בקבוצות-לא של משפחות). מאמינים הפוקדים את הקבר על בסיס שנתי או יותר, נפרדים כל שנה מאלפי שקלים, שידם אינה משגת. רובם של החסידים העולים לקבר מתגוררים בישראל והעתקת הקבר לדרום הארץ, תקל עליהם מאוד למלא את המצווה הקמת הציון בארץ יאפשר למשפחות שלמות לפקוד את ציון הקבר מתי שיחפצו, בעלויות שמשפחה יכולה להרשות לעצמה.כפי שכל משפחה מאוחדת בחגי ישראל השונים וכולם מסבים לשולחן החג יחד מבלי שמסיבות כלכליות חלק מהמשפחה ייאלץ להישאר בבית.
רבים תמכו בהעלאת עצמות הרב לארץ ובעבר כבר היו מחשבות ודיונים בנושא, הנשיא חיים הרצוג בתקופת ממשלת רבין פעל לקידום העלאת עצמותיו של הרבי נחמן לארצנו וכן גם ממשלתו של אהוד אולמרט עשור לאחר מכן, אבל נדמה כי לנוכח המלחמה הגיע הזמן לפעול ולקדם את הנושא בצורה מוסדרת, בהסכמות בין ממשלות ישראל אוקראינה ומתוך רצון של כל הצדדים להתמודד מול המציאות החדשה.
ממשלת ישראל צריכה לקבל החלטה לפעול ולהגיע להסכמות עם ממשלת אוקראינה על העלאת עצמות רבי נחמן מברסלב לארץ
- עוגן כלכלי לתיירות: לאומן הרחוקה מגיעים מדי שנה כ 250,000 מאמינים רובם מישראל, אך לא רק. העתקת הקבר לישראל תאפשר למאות אלפי מאמינים נוספים לפקוד את הקבר ולעוד מאות אלפי תיירים יהודים מאירופה וארצות הברית, אשר אינם מגיעים לאומן בשל המלחמה באוקראינה, התגברות האנטישמיות. יהודים רבים לא ייסעו לאומן במיוחד, אך הימצאות הקבר בארץ ישראל תעודד אותם להגיע עם משפחותיהם לישראל.
- עוגן כלכלי לפיתוח הדרום: מדינת ישראל תצטרך להשקיע משאבים רבים בשיקום עוטף עזה וערי הדרום, שניזוקו קשה במלחמת חרבות ברזל. יצירת עוגן כלכלי משמעותי בדמות קברו של הרבי נחמן, תאפשר פיתוח כלכלי מואץ. עשרות אלפים יפקדו את המקום מדי שבוע וייצרו מקור הכנסה משמעותי לרשויות המקומיות ולעסקים באיזור.
- הסיכון הביטחוני: למרבה הצער הטיסה לאומן הפכה בשנים האחרונות למסוכנת בעקבות המלחמה בין רוסיה לאוקראינה. מה עוד שריכוז גדול של יהודים במדינה זרה מעצים עוד יותר את הסיכון לביטחונם ושלומם של המאמינים. העברת הקבר לישראל תפתור בעיה זו.
- התגברות האנטישמיות: לצד הסיכון הביטחוני אנו עדים בשנים האחרונות לעליה בגילויי אנטישמיות באירופה ובעולם כולו. גילויי אנטישמיות מתרחשים באומן על בסיס קבוע. מלחמת חרבות ברזל כמו כל אירוע מלחמתי בישראל, מעורר גל גדול של אנטישמיות ומגביר את הסיכון לשלום המאמינים. חובתה של מדינת ישראל לאפשר למאמינים חופש פולחן נקי מדאגות.
- החסם הכלכלי: לצד השיקולים הכלכליים לאומיים והביטחוניים, מילוי מצוות העלייה לקבר באומן כרוכה בהוצאה כספית ניכרת, שלא כל אדם יכול לעמוד בה, בטח ובטח משפחות. בשל כך אופי העלייה לאומן הינו של מאמינים בודדים (לבד או בקבוצות-לא של משפחות). מאמינים הפוקדים את הקבר על בסיס שנתי או יותר, נפרדים כל שנה מאלפי שקלים, שידם אינה משגת. רובם של החסידים העולים לקבר מתגוררים בישראל והעתקת הקבר לדרום הארץ, תקל עליהם מאוד למלא את המצווה הקמת הציון בארץ יאפשר למשפחות שלמות לפקוד את ציון הקבר מתי שיחפצו, בעלויות שמשפחה יכולה להרשות לעצמה.כפי שכל משפחה מאוחדת בחגי ישראל השונים וכולם מסבים לשולחן החג יחד מבלי שמסיבות כלכליות חלק מהמשפחה ייאלץ להישאר בבית.
רבים תמכו בהעלאת עצמות הרב לארץ ובעבר כבר היו מחשבות ודיונים בנושא, הנשיא חיים הרצוג בתקופת ממשלת רבין פעל לקידום העלאת עצמותיו של הרבי נחמן לארצנו וכן גם ממשלתו של אהוד אולמרט עשור לאחר מכן, אבל נדמה כי לנוכח המלחמה הגיע הזמן לפעול ולקדם את הנושא בצורה מוסדרת, בהסכמות בין ממשלות ישראל אוקראינה ומתוך רצון של כל הצדדים להתמודד מול המציאות החדשה.
ממשלת ישראל צריכה לקבל החלטה לפעול ולהגיע להסכמות עם ממשלת אוקראינה על העלאת עצמות רבי נחמן מברסלב לארץ
המשיכו עמנו את פועלו של רבי ישראל דב אודסר זצ"ל על מנת להבטיח את המשך פקידת קברו של רבי נחמן תוך כדי שימור בטחון החסידים
המשיכו עמנו את פועלו של רבי ישראל דב אודסר זצ"ל על מנת להבטיח את המשך פקידת קברו של רבי נחמן תוך כדי שימור בטחון החסידים
